אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
אֲבָל לֹא כָּכָה
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלָּךְ
רֵק רָצִיתִי לִשְׁכַּב אִתָּךְ
וְלַחְזֹר לֶאֱהֹב אוֹתָךְ
(אֲבָל לֹא כָּכָה)
מֵרָחוֹק
רָצִיתִי
(מֵרָחוֹק)
אֲבָל לֹא הֶחֱזַקְתִּי מַעֲמָד...
וְשׁוּב רָצִיתִי לִשְׁכַּב אִתָּךְ
שׁוּב רָצִיתִי לְהַרְגִּישׁ אוֹתָךְ
שׁוּב רָצִיתִי לִטְבֹּעַ
בָּאוֹקְיָאנוֹס שֶׁל דּוֹפָּמִין

הֲרֵי כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ שִׁלְשׁוֹם
עָמַדְנוּ בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב
וְכִמְעַט הִפְשַׁטְנוּ אֶחָד אֶת הַשְּׁנִיָּה
לְעֵינֵי כָּל

מְשִׁיכָה
אֶת יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר לִי
אֵיךְ בְּדִיּוּק הִיא פּוֹעֶלֶת?

מְשִׁיכָה
אַתְּ יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר לִי
אֵיךְ בְּדִיּוּק הִיא פּוֹעֶלֶת?
אֵילוּ חֻקִּים פִיסִיקָלִיִּים מְתָאֲרִים אוֹתָהּ?
בְּאֵיזֶה סֻלָּם נִתָּן לִמְדֹּד אוֹתָהּ?
אֵילוּ תְּגוּבוֹת כִּימִיּוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת כְּשֶׁאַתְּ לְיָדִי?
תִּכְתְּבִי לִי אֶת הַנֻּסְחָאוֹת שֶׁלָּהֶן?
וְאֵיזֶה מַנְגָּנוֹן בִּיּוֹלוֹגִי שׁוֹלֵט בְּהַלְמוּת לִבִּי?
(הַלֵּב הוּא מַשְׁאֵבַת הַדָּם שֶׁל הַגּוּף, אַתְּ יוֹדַעַת)
בַּחֹם הַמִּתְפַּשֵּׁט בְּחָזִי
(לִפְעָמִים אֲנִי בְּקֹשִׁי נוֹשֵׁם כְּשֶׁאַתְּ לְיָדִי)
בָּעִקְצוּצִים שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ בִּקְצָוֹת עוֹרִי
(הָעוֹר הוּא הָאֵבָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּגּוּף, אַתְּ יוֹדַעַת?)
וְאֵיךְ כָּל הַמֶּתַח הַזֶּה נֶעֱלַם בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ?
וְהַחֹם שֶׁהִתְרַכֵּז בְּחָזִי
מִתְפַּשֵּׁט בְּכָל גּוּפִי
וַאֲנִי כְּמוֹ טוֹבֵעַ
אֲבָל בָּאוֹקְיָאנוֹס שֶׁל דּוֹפָּמִין...

אֲנִי רוֹצָה לְהַסְבִּיר, אֲבָל
נִסִּיתִי לְתָאֵר אוֹתָהּ, וְגַם
הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב נֻסְחָאוֹת, וְאָז

גַּם אֲנִי לִפְעָמִים בְּקֹשִׁי נוֹשֶׁמֶת כְּשֶׁאַתָּה לְיָדִי,
לְמָשָׁל עַכְשָׁו,
(וְכֵן, אֲנִי יוֹדַעַת, שֶׁהַלֵּב... וְהָעוֹר...)
וְהַהֶסְבֵּר הוּא
שֶׁמְּשִׁיכָה מְשֻׁלֶּלֶת כָּל הִגָּיוֹן הִיא.
חִיצוֹנִית לְכָל הֶסְבֵּר.
הִיא הַמֵּטָאפִיסִיקָה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ.

I sleep with you every night

in my imagination

I say all the right words

in my imagination 

You smile so much

in my imagination

You are there

all the time

in my thoughts

in my mind

in my skin 

in my heart

you are like a tattoo

an emotional tattoo

yet so physical 



הפרעות בקצב הלב

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת שִׁמְךָ
הַלֵּב שֶׁלִּי מַחְסִיר פְּעִימָה
לִפְעָמִים מִתְרַחֵב מִשִּׂמְחָה
לִפְעָמִים מִתְכַּוֵּץ בִּכְאֵב
לְעִתִּים נִדְרַךְ
מָה תַּגִּיד
מָה תִּכְתֹּב
 
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת שִׁמְךָ
הַלֵּב שֶׁלִּי מַחֲסִיר פְּעִימָה
גַּם כְּשֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ
הוּא עֲדַיִן שִׁמְךָ

 יש לי הרבה קלישאות לכתוב, אבל נמאס לי מכולן.

כולן נכונות.

ואף אחת לא מקהה את כאב האהבה.

רק הזמן.

לפעמים גם הוא לא.


כשהאוהבים לא מממשים את אהבתם, האהבה נכשלה.

לְאֵילוּ מִלִּים יֵשׁ אֶת הַטַּעַם שֶׁלְּךָ?
טַעַם שֶׁמְּדַגְדֵּג אֶת לְשׁוֹנִי
מִתְפַּזֵּר בְּבִטְנִי
טַעַם שֶׁגּוֹרֵם לִי לְהִתְנַתֵּק
וּלְהִתְרַכֵּז
רַק בְּזִכָּרוֹן שֶׁלְּךָ
אוֹ בְּזִכָּרוֹן מְדֻמְיָן

טַעַם
שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי בּוֹדָה
כִּי כְּבָר שָׁכַחְתִּי
אֶת טַעְמְךָ שֶׁלְּךָ

(לָמָּה אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת?
יֵשׁ לִי זִכָּרוֹן טֶכְנִי שֶׁל מָה שֶׁקָּרָה,
אֲבָל לֹא זִכָּרוֹן רִגְשִׁי,
אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן?)

כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת מִלִּים
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת אוֹתִיּוֹת
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לְהַגִּיד
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לִשְׁאֹל
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת...

כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לִרְאוֹת
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לְתַקְשֵׁר
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לְהַרְגִּישׁ
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת לַחֲשֹׁב
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת...

זֶה מַצְלִיחַ לְךָ?

Sometimes there is no solution.

The only thing left to do

is to learn how to live with the pain.